חודשיים לבחירות המקומיות מתחזקת ההערכה כי הקרב על ראשות עיריית אשדוד יוכרע רק בסיבוב השני. למרות ריבוי המועמדים, שמשחק בדרך כלל לטובתו של ראש העירייה המכהן, יתקשה יחיאל לסרי להשיג 40 אחוזים מהקולות ולהיבחר לקדנציה רביעית ב-31 באוקטובר.
מניתוח דפוסי ההצבעה בבחירות הקודמות והמצב הנתון בשטח ניתן להעריך כי בסיבוב השני שיתקיים שבועיים לאחר יום בוחר יפגוש לסרי את אחד מהמועמדים הבאים: הלן גלבר, ברק סרי או אלי לחמני. שמעון (סניה) כצנלסון, שהגיע שני בבחירות 2018, עלול לאבד קולות רבים של יוצאי ברית המועצות לטובת המועמד החדש אלי נכט.
בסיבוב השני צפוי ללסרי מאבק קשה והוא עלול לאבד את ראשות העירייה. אנשיו יצטרכו לחולל קסמים כדי להעביר אליו מצביעים מהרשימות היריבות. מדובר אמנם במשימה מאתגרת אך לא בלתי אפשרית, כפי שלימדו אותנו בחירות 2018 שהתקיימו בעיצומה של מלחמת השבת אך לסרי הצליח בכל זאת לנצח.
רוב ללסרי בסיבוב הראשון
מערכת הבחירות באשדוד מושפעת ממאפייניה הדמוגרפיים הייחודיים של אוכלוסיית העיר. שיעור התושבים החרדים עומד על כ-25 אחוזים מהאוכלוסייה ובנוסף ישנו ציבור גדול של יוצאי ברית המועצות שהגיעו לאשדוד בגל העלייה הגדול בשנות התשעים. עד היום ישנו רוב לרשימות הסקטוריליות במועצת העיר. מתוך 29 חברי מועצה בקדנציה הנוכחית ישנם עשרה נציגים ברשימות החרדיות (ש"ס ויהדות התורה) ושמונה מנדטים לרשימות של נכט וכצנלסון.
בבחירות 2018 צעדו החרדים יד ביד עם לסרי והעניקו לו כשני שליש מהקולות בבחירות לראשות העיר. המשמעות: רק כ-15 אלף מצביעים מתוך 48,747 שבחרו בלסרי הגיעו מהציבור הכללי (מסורתי וחילוני). בבחירות הקרובות יהיו על פי נתוני משרד הפנים 190 אלף בעלי זכות הצבעה באשדוד. במידה ואחוזי ההצבעה יעמדו על 65 אחוזים כמו בבחירות 2018, או אף יעלו בשל ריבוי המתמודדים, יגיעו לקלפיות כ-123 אלף בעלי זכות בחירה. במצב כזה יזדקק לסרי לכ-50 אלף קולות כדי לנצח בסיבוב הראשון. בלי התמיכה של ש"ס, שהעמידה מולו את אבי אמסלם כמועמד לראשות העירייה, הסיכויים כי לסרי יגדיל את כוחו נמוכים מאוד.
בבחירות 2018 הוא קיבל כ-34,500 קולות מהרשימות החרדיות: 19,500 קולות מש"ס ו-15 אלף מיהדות התורה. במחנה של לסרי מאמינים כי כשליש ואף יותר מהבוחרים של ש"ס ישמרו לו אמונים וישלשלו פתק עם שמו למרות המועמדות של אמסלם. בהנהגת המפלגה החרדית-ספרדית אמנם מאוכזבים מלסרי אך הוא מוערך מאוד בקרב רבנים וגורמים אחרים בש"ס. בנוסף, תומכים רבים של ש"ס אינם משתייכים למגזר החרדי ולא מחויבים להישמע להוראות של מועצת חכמי התורה.
בהנחה כי שליש מהמצביעים של ש"ס אכן יתמכו בלסרי הוא צפוי לקבל כ-35 אלף קולות שהם כ-28 אחוזי תמיכה. לסרי יזכה אמנם במרבית הקולות לעומת שבעת המועמדים האחרים אך לא מספיק כדי לנצח בסיבוב הראשון.
קראו גם:
גלבר ולחמני מתחזקים, אמסלם לא מתרומם
בסיבוב השני שיתקיים ב-14 בנובמבר התמונה יכולה להתהפך ב-180 מעלות. לסרי יתמודד ראש בראש עם המועמד שיגיע במקום השני, בהפרש ניכר ממנו יש להניח. ייתכן תרחיש כי ראש העירייה יודח על ידי מועמד שקיבל בסיבוב הראשון רק 20 אחוזים מהקולות.
מניתוח דפוסי ההצבעה בבחירות הקודמות ניתן לשער כי כצנלסון ונכט יתמודדו על כ-32 אלף קולות של הבוחרים יוצאי ברית המועצות. בהנחה שהקולות של ש"ס יתפצלו צפוי אמסלם לקבל בין 12 ל-15 אלף קולות. מכאן עולה כי כ-80 אלף קולות יחולקו בין לסרי (35 אלף), כצנלסון ונכט (32 אלף) ואמסלם (13 אלף). על 45 אלף הקולות הנותרים ילחמו גלבר, לחמני, סרי וחנוך דרך ארליך.
בניגוד לבחירות הקודמות, בהן הגיעה גלבר למקום הכמעט אחרון עם שבעה אחוזים בלבד, מתחזק מעמדה בקרב הציבור. תומכיה מעריכים כי אשת האופוזיציה הלוחמנית תצליח הפעם להתברג במקום השני ולתת פייט ללסרי בסיבוב השני.
לחמני, שקיבל 24 אחוזים ב-2018 והגיע שלישי, יכול גם הוא לגדול ולשתות חלק מהקולות של יוצאי ברית המועצות עם צירופו לרשימה של ולדימיר גרשוב אך לא בטוח שזה יהיה מספיק. למרות שכצנלסון הגיע שני ב-2018 עם 25 אחוזים והכניס שישה מנדטים למועצה, הסבירות כי יצליח לשחזר את ההישג בעוד חודשיים היא נמוכה. כצנלסון גם איבד לאחרונה שלושה מחברי סיעתו: דרך ארליך שמתמודד לראשות העירייה, סטלה וינשטיין שעברה למחנה של נכט וגרשוב שהצביע אמונים ללחמני.
סרי, שנכנס לראשונה למערכה הפוליטית, מפגין אמנם נוכחות בולטת ברשתות החברתיות וזוכה לתמיכתו של הטייקון צחי אבו אך מעמדו נחלש לאחר שש"ס הסירה את תמיכתה, וקשה להעריך את סיכוייו. אמסלם מזוהה עם הציבור החרדי ולכן לא צפוי לקבל תמיכה מהתושבים החילונים. גם במגזר החרדי הוא מתקשה להתרומם לאחר שיהדות התורה נשארו עם לסרי וכך גם חלק ממצביעי ש"ס.
עד ה-31 באוקטובר יכולה להיות נדידת קולות בין הרשימות השונות, אך דבר אחד בטוח: הדרך היחידה להימנע מסיבוב שני היא על ידי איחוד רשימות. ניסיון העבר מלמד כי המועמדים לראשות העירייה מתקשים לוותר על האגו כדי לחבור לרשימה של היריב. לכן סיכוי יותר מסביר שאשדוד תלך לסיבוב שני לראשונה מזה 40 שנה.